כיבוי / הדלקה

💡 סגנון 070 · ניאון · neon

👑

כבוד מערבי וכבוד יהודי

שיעור של הרב יהודה טאוב

ממרים הנביאה ועד הלכות כבוד האישה: כוחה של האישה בבית, ומה באמת פירוש "לכבד את אשתו יותר מגופו"

▶ צפייה בשיעור

פרק א🥁 מרים הנביאה

1

🥁 מנהיגת הנשים

מרים הנביאה הייתה מנהיגה של נשים, שידעה כמה כוח יש לאישה ולא נתנה לאיש לזלזל בו.

בשבוע שבו קוראים בתורה על פטירתה של מרים הנביאה, פתח הרב את השיעור בדמותה. אם מחפשים בתורה דמות של מנהיגת נשים, אין גדולה ממנה. מרים לא חיכתה שיתנו לה מקום. מילדותה ועד יום מותה היא עמדה על כך שגם לנשים יש כוח, ערך והשפעה.

הדבר ניכר כבר בקריעת ים סוף. כל העם שר את שירת הים, ומרים יצאה עם כל הנשים, בתופים ובמחולות, ושרה איתן. היא לא הסתפקה בכך שהגברים שרו. היא הבינה שגם הנשים צריכות את השירה שלהן, שגם להן יש מה לומר לבורא עולם.

כדי להבין את דמותה של מרים, צריך לחזור להתחלה, לימים הקשים של שעבוד מצרים. שם, כשהייתה עדיין ילדה קטנה, כבר נראה הכוח הזה במלואו. ומשם, כפי שנראה, אפשר להבין גם את מה שקרה בסוף דרכה, ואפילו את החטא שנכשלה בו.

2

👧 ילדה קטנה מול גזירת פרעה

מרים שכנעה את אביה שבנות אינן פחות חשובות מבנים, ובזכותה נולד משה רבנו.

פרעה גזר: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן". את הבנות הוא לא פחד מהן. בלי בנים, חשב, אין צבא ואין עם, ומה כבר יצא מכמה בנות?

חז"ל מספרים שעמרם, גדול הדור, אמר: לשווא אנו יולדים, והפריש את אשתו. ואז באה ילדה קטנה, מרים, ואמרה לאביה: גזירתך קשה משל פרעה. פרעה גזר רק על הזכרים, ואתה גוזר גם על הנקבות.

הרב תיאר את הוויכוח כך: אולי חשש עמרם שהבנות שיוולדו יינשאו בסוף למצרים, וממילא מה התועלת בהן? ומרים משיבה: מי אמר שהמצרי ישפיע עליה? אולי היא תהיה כל כך חזקה, והיא תשפיע עליו! היא הסבירה לאביה שלבנות יש כוח עצום והשפעה עצומה, ואין לראות בהן חצי עם.

והיא הצליחה. עמרם החזיר את יוכבד, ונולד משה רבנו, מושיעם של ישראל. גאולת מצרים כולה התחילה מילדה שהאמינה בכוחן של הבנות.

שימו לב: פרעה זלזל בבנות, ודווקא הן היו הסיבה לגאולה. חז"ל אמרו שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים. מרים הייתה הראשונה שהבינה זאת.

3

💬 מה הפריע למרים

גם החטא של מרים נבע מאותה דאגה לכבודן של הנשים, אלא שמשה רבנו היה במדרגה אחרת.

מכאן אפשר להבין גם דבר שבדרך כלל לא חושבים עליו: מה היה הלשון הרע של מרים? היא ראתה שמשה רבנו פירש מאשתו, ודיברה על כך עם אהרן.

הרב ביקש להיכנס לרגע לראשה של מרים. היא מנהיגה של נשים. כל העם מסתכל על משה ולומד ממנו. מה יגידו עכשיו? אם משה, הקדוש שבאדם, פורש מאשתו, סימן שאישה מורידה מן הקדושה. סימן שלהתחתן זה דבר פחות טוב, ושאישה היא לא חשובה. זה הפחיד אותה מאוד. היא חששה שכל בנות ישראל יצאו מזה פגועות.

הכוונה הייתה טובה. כל מה שדיברה, דיברה כדי להציל את כבודן של בנות ישראל. ובכל זאת היא טעתה. היא הייתה צריכה לדעת שיש הבדל בין אדם רגיל, ואפילו בין נביאים גדולים כמו אהרן ומרים עצמה, לבין מי שמדבר עם בורא עולם פנים אל פנים. למשה היה דין אחר. והקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ולכן נענשה.

ויש כאן לימוד חשוב. אפילו כוונה טובה, אפילו דאגה אמיתית לכבודם של אחרים, אינה מתירה לדבר על אדם. ומצד שני, מתוך הטעות של מרים אנו רואים עד כמה היה חשוב לה כבודן של הנשים, עד שהייתה מוכנה לדבר אפילו על משה רבנו בשבילו.

פרק ב🏠 הכל מן האישה

4

🔄 חסיד וחסידה

המדרש מלמד שהכל מן האישה: היא יכולה להפוך רשע לצדיק, וגם צדיק לרשע.

מה שמרים לימדה את אביה הוא יסוד גדול: האישה היא יסוד הבית היהודי. בידה לבנות את הבית ואת הילדים, וכוח ההשפעה שלה עצום. היא אינה צריכה לצעוק ואינה צריכה כוח פיזי. דווקא בשקט שלה, היא קובעת הרבה מאוד ממה שקורה בבית.

המדרש מספר מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה, ולא זכו לבנים. בימים ההם, כשלא היו ילדים, היו נפרדים. התגרשו זה מזה. החסיד הלך ונשא אישה רעה, והחסידה הלכה ונישאה לאיש רשע.

ומה קרה? החסיד שנשא אישה רעה, נעשה בסוף רשע כמותה. והחסידה שנישאה לרשע, עשתה אותו צדיק. ומסיים המדרש: ללמדך שהכל מן האישה.

ובאותה רוח הפליגו חז"ל בחשיבות של נשיאת אישה צדיקה, ואמרו שכדאי לאדם לעשות הכל כדי לזכות בה. מי שרוצה לדעת כמה השפעה יש לאישה, שיתבונן בבתים סביבו: הרבה פעמים מי שקובעת את רוחו של הבית היא האישה.

וזה בדיוק מה שמרים אמרה לאביה: אל תחשוב שהבת תימשך אחרי המצרי. אולי היא זו שתמשוך אותו. המדרש על החסיד והחסידה מוכיח שהיא צדקה.

5

🩸 שאלה בתרומת דם

כהונה, לוויה ומנהגי העדה הולכים אחר האב, אבל היהדות עצמה הולכת אחר האם.

הרב סיפר על שאלה ששאל אותו פעם אחד הצוותים בזמן שתרם דם, ולא היה לו אז ספר לעיין בו. השאלה הייתה: למה כמעט הכל ביהדות הולך לפי האב, ודבר אחד דווקא לפי האם?

כהן, לוי או ישראל – הולכים אחר האב. אשכנזי או ספרדי, תימני או מרוקאי – הולכים אחר האב. אבל אם רוצים לדעת אם אדם יהודי או גוי, הולכים אחר האם. מה נשתנה הדין הזה מכל הדינים?

התשובה: היהדות נקבעת לפי מי שמשפיע עליה בעיקר. ומי משפיעה בעיקר אם הילד יגדל יהודי? האמא. היא בונה את האווירה, את האמונה, את הלב. לכן קבעה התורה שלגבי היהדות עצמה הולכים אחר האם.

לעומת זאת, בענייני העדה, מי שמשפיע הוא האב. ההבדל בין אשכנזי לספרדי מתבטא בעיקר בדברים שהגבר עושה: איך הוא מתפלל, מתי הוא מניח טלית, איזה נוסח הוא אומר, איך הוא נופל על פניו. אצל הנשים ההבדלים האלה קטנים מאוד, ולכן שם הולכים אחר האב.

6

📜 כה תאמר לבית יעקב

התורה ניתנה קודם לנשים, כי בהן תלוי עיקר ההשפעה על הדורות.

אותו דבר בכהונה ובלוויה. מה משמעות יש לכך שאישה היא בת כהן או בת לוי? כמעט אין לכך נפקא מינה בהלכה, מלבד דבר אחד: מי שאמו בת כהן או בת לוי, אינו צריך פדיון הבן. אבל כל עבודת הכהונה, נשיאת הכפיים והעלייה לתורה – כולן מוטלות על הגבר. ממילא ברור שבזה הולכים אחר האב.

ויש לזה רמז בתורה עצמה. כשבאו ישראל לקבל את התורה בהר סיני, אמר הקדוש ברוך הוא למשה: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". וחז"ל פירשו: "בית יעקב" – אלו הנשים, ו"בני ישראל" – אלו האנשים. התורה פתחה דווקא בנשים.

למה? כי כדי לקבל את התורה, כדי שעם ישראל ימשיך להיות עם התורה, צריך קודם כל את בית יעקב. עיקר ההשפעה תלוי בנשים. ולכן גם בדין, היהדות הולכת אחר האם.

פרק ג⚖️ יותר מגופו

7

💰 כבוד שמביא עושר

לכבד את האישה אינו רק ערך מוסרי. זהו מפתח לשפע ולברכה בבית.

מכאן עבר הרב לשאלה שבדורנו היא מעשית מאוד: מה פירוש המושג "כבוד האישה"? יש היום תנועות ורעיונות רבים שמדברים על כבוד האישה, וצריך לדעת מה ההגדרה של ההלכה עצמה.

הרמב"ם פוסק בהלכות אישות: "וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא אָדָם מְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ". לא רק כמו עצמו, אלא יותר מעצמו.

והגמרא מוסיפה דבר מפתיע. רבא אמר לבני מחוזא, שהיו אנשים שאהבו מאוד כסף: "אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְיכוּ, כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְּרוּ" – כבדו את נשותיכם, כדי שתתעשרו. הוא לא אמר זאת כסגולה מופלאה ורחוקה. הוא אמר להם: אתם רוצים עושר? זה מה שבאמת עובד.

ובאותו מקום אמרו: אין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו. כל השפע שבבית מגיע בזכותה. נמצא שכבוד האישה אינו רק חובה מוסרית. הוא גם המפתח לשפע הגשמי של הבית.

ויש בזה לימוד גם למי שאינו מחפש עושר. אדם שרוצה ברכה בביתו, שלא יחפש אותה רק במאמץ נוסף בעבודה או בעוד תוכנית חיסכון. שיתחיל בבית עצמו: במילה טובה לאשתו, בהערכה של מה שהיא עושה, ביחס של כבוד. לפי דברי חז"ל, משם הברכה מתחילה לזרום.

8

🥛 שתי כוסות מים

בבית שבו כל אחד דואג קודם לכבודו של השני, אפשר למצוא פתרונות שהגמרא לא דנה בהם.

הגמרא במסכת קידושין דנה בשאלה: אדם שאביו אומר לו "השקני מים" ואמו אומרת "השקני מים" – את מי יכבד קודם? ומיד נחזור לתשובה.

בינתיים סיפר הרב סיפור שקרה בירושלים אצל הרב שיינברג, שזכה לחיי נישואין ארוכים במיוחד. כשהוא ורעייתו היו כבר מבוגרים מאוד, היה בחור אחד שעזר להם בבית. יום אחד ביקש ממנו הרב כוס מים. בדרך שמע הרב שהרבנית ביקשה משהו, וקרא לבחור: "מה הרבנית ביקשה?" "היא ביקשה כוס מים." "אם כך, לך תביא לה קודם, ואחר כך תביא לי."

הבחור התחיל ללכת, והרבנית קראה לו: "מה הרב ביקש ממך?" "גם הרב ביקש מים." "לך תביא קודם לרב, ואחר כך לי."

הבחור עמד ותהה: הגמרא דנה מה עושים כשאבא אומר "תביא לי" ואמא אומרת "תביא לי". אבל מה עושים כשאבא אומר "תביא לאשתי" ואמא אומרת "תביא לבעלי"? בסוף הוא פתר את הבעיה: הביא שתי כוסות יחד. זה בית שבו כל אחד דואג קודם לכבודו של השני.

9

🍼 מי יקום בלילה

ויכוח שבו כל אחד מבקש לוותר על נוחותו בשביל השני הוא ויכוח של אהבה.

עוד סיפור כזה סיפר הרב, על אחד המשגיחים המפורסמים ורעייתו. נולד להם תינוק, והתינוק בכה בלילות. המשגיח קם לטפל בו. אמרה לו אשתו: אתה מחר משגיח בישיבה, אתה צריך לישון. אני בחופשת לידה, אני אקום.

אמר לה: אבל את היית כל היום עם התינוק, את צריכה סוף סוף לנוח. אמרה: ואתה לא תוכל ללמוד מחר אם לא תישן. וכך התווכחו. כל אחד טען שהוא צריך לקום, ושהשני צריך לנוח.

בדרך כלל זוגות מתווכחים בדיוק על ההפך: מי יזכה לישון ומי ייאלץ לקום. כאן כל אחד ראה קודם את העייפות של השני ואת הצרכים של השני, ושכח את עצמו. זו כבר אינה מריבה, אלא מאבק של מי יכבד יותר.

הם לא הצליחו להכריע, ובאו לדין תורה לפני אחד מגדולי הרבנים. מה עושים כשכל אחד אומר "אני אקום ואתה תנוח"? הרב עשה פשרה, וחילק את הלילות ביניהם.

והרבנית סיפרה אחר כך בחיוך: בלילות שבהם הרב היה צריך לקום, התינוק משום מה לא בכה. רק בלילות שלי הוא בכה.

סיפורים כאלה מלמדים איך נראה בית שבו כל אחד מכבד את השני. הוויכוח קיים, אבל הוא ויכוח מי יוותר.

10

❓ שאלת האחרונים

אם הבעל צריך לכבד את אשתו יותר מגופו, למה אומרת הגמרא שהאישה חייבת בכבוד בעלה?

נחזור לשאלת הגמרא: אביו אומר "השקני מים" ואמו אומרת "השקני מים". עונה הגמרא: הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך, שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך. כלומר, גם האם עצמה חייבת לכבד את בעלה, ולכן היא צריכה לוותר על כבודה מפני כבודו. כך נפסק גם להלכה.

ושאלו האחרונים שאלה פשוטה: הרמב"ם פוסק שחכמים ציוו שאדם יכבד את אשתו יותר מגופו. אם כך, למה לא נאמר להפך: אתה ואביך חייבים בכבוד אמך? הרי הבעל מחויב בכבוד אשתו יותר מכבוד עצמו!

ואי אפשר לומר שחיוב אחד מן התורה והאחר מדרבנן. גם כבוד האישה לבעלה וגם כבוד הבעל לאשתו הם תקנת חכמים. שניהם חייבים. אז למה הכף נוטה דווקא לכבוד האב?

כדי לענות על השאלה, אמר הרב, צריך קודם להבין מה זה בכלל "כבוד". ולשם כך נשווה בין שתי גישות: איך העולם המערבי מבין את המושג כבוד לאישה, ואיך היהדות מבינה אותו.

פרק ד🧭 שתי גישות לכבוד

11

🌙 רעיון שיש בו אמת

ברעיון השוויון יש גרעין של אמת, אבל השאלה היא איך מבינים את הכבוד.

התנועה הפמיניסטית התחילה פחות או יותר לפני מאה שנה. רק אחרי מלחמת העולם הראשונה התחילו נשים להצביע בבחירות במדינות אירופה. עד אז לא הייתה לאישה זכות בחירה כמעט בשום מקום. כל הנושא הזה צעיר מאוד בהיסטוריה האנושית.

הרב הדגיש שהרעיון ביסודו אינו רעיון רע. יש בו גרעין של אמת. חז"ל אומרים שלעתיד לבוא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", ובספרי הקבלה מבואר שהלבנה רומזת לאישה והחמה לאיש. לעתיד לבוא יהיה ביניהם שוויון שלם יותר.

אם כן, הרצון לכבד את האישה הוא רצון נכון. אבל צריך להתבונן איך העולם הכללי לקח את הרעיון הזה, ולאן הוא הוביל אותו. שם, אמר הרב, נמצא ההבדל העמוק בין הכבוד המערבי לכבוד היהודי. השאלה אינה אם לכבד את האישה, שהרי על זה כולם מסכימים. השאלה היא מה נחשב בעינינו מכובד, ועל מה אנחנו מעריכים אותה.

12

🎖️ לתת לאישה להיות גבר

הגישה המערבית ניסתה לכבד את האישה בכך שתעשה את מה שגברים עושים, ובזה זלזלה במה שהיא עצמה.

שימו לב מה עשה העולם המערבי כשהחליט לכבד את האישה. הוא לא אמר: בואו נעריך את האישה במה שהיא עושה. בואו נגיד לה כמה חשוב שהיא מביאה ילדים לעולם, כמה חשוב הלב שלה, כמה חשובים כל הדברים הרבים שהיא עושה בבית. הוא אמר: בואו ניתן לאישה אפשרות להיות טייסת, להיות טנקיסטית, להיות כמו גבר.

ומה מונח מתחת לזה? ההנחה שמה שהאישה עושה מצד עצמה אינו חשוב. לגדל ילדים, לבנות בית, להיות אם – אלה כביכול דברים שאין בהם כבוד. מה כן מכובד? כסף, שליטה, תקיפות, עמדה ציבורית. ומי שמגיע לאלה הוא בדרך כלל הגבר. ולכן, כדי לכבד את האישה, נותנים לה להפוך לגבר.

כל העיקרון הזה, אמר הרב, בנוי על נקודה אחת: שהנשיות המקורית היא דבר מזולזל. ולכן העולם הופך עולמות כדי לאפשר לאישה להיות כל מה שהגבר הוא, ובדרך שוכח לכבד את מה שהיא עצמה.

13

🏰 כל כבודה בת מלך פנימה

ביהדות, כבוד האישה הוא להעריך את התפקיד המיוחד לה, ולא להפוך אותה למישהו אחר.

בשיעור עלו שאלות מן המשתתפים: מה עם דינים שונים בתורה בין איש לאישה, בסוטה, בנדרים, בקידושין? הרב אמר שאי אפשר לתרץ כל פרט בבת אחת, ושצריך קודם כל לתפוס את העיקרון. ואת העיקרון אמר הפסוק: "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה".

הכבוד האמיתי של האישה אינו בדברים החיצוניים. הוא נמצא בתפקידה המיוחד, בעולם הפנימי שהיא בונה. ולכן, על פי היהדות, לכבד את האישה פירושו להעריך את מה שהיא עושה, את התפקיד שלה, ולא לנסות להעביר אותה לתפקיד אחר כדי שתהיה "מכובדת".

ועוד הוסיף הרב: הכבוד הזה נמדד לפי מה שהאישה עצמה מרגישה שהוא כבודה. הבעל אינו קובע בשבילה מה מכבד אותה. כבוד אמיתי בא להעריך את מה שהיא עושה ואת מה שחשוב לה, ולא לכפות עליה את מה שהוא חושב שצריך להיות חשוב.

14

📋 מי קובע את התפקיד

התורה מתארת את גידול הילדים כחלקה המיוחד של האישה, ואת הפרנסה כחובת הבעל.

אחד המשתתפים שאל: מי קבע בכלל מה התפקיד המיוחד של האישה? ומה עם המציאות של היום, שבה במקומות רבים האישה היא שיוצאת לעבוד?

הרב הראה שהחלוקה מופיעה כבר בתורה. לחוה נאמר: "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ", ורש"י מפרש: "עצבונך" – זה צער גידול בנים. כלומר, גידול הילדים נקשר מראשית הבריאה בחלקה של האישה. וגם בכתובה רואים את החלוקה: הבעל הוא שמתחייב לזון את אשתו, לפרנס אותה ולהלביש אותה. הפרנסה היא חובתו.

ובכל זאת אין הכוונה שהגבר אינו יכול לעזור. אף אחד לא אמר שאב אינו יכול להחליף חיתול, לבשל או לטפל בתינוק. השאלה איננה מה מותר לכל אחד לעשות, אלא מה מכבדים ועל מה מעריכים.

הרב לא נכנס לשאלה איך כל ציבור נוהג היום בפועל. הוא ביקש להעמיד את העיקרון. וכפי שראינו, העיקרון אינו רשימת תפקידים נוקשה. הוא ההערכה של מה שהאישה עושה ושל מה שהיא עצמה מרגישה שהוא כבודה.

15

🔑 שני סוגי כבוד

כבוד האישה לבעלה הוא כבוד מעשי, וכבוד הבעל לאשתו הוא כבוד של הערכה. זה התירוץ לשאלת האחרונים.

עכשיו אפשר לחזור לשאלת האחרונים. אם הבעל מכבד את אשתו יותר מגופו, למה אומרת הגמרא "אתה ואמך חייבים בכבוד אביך"?

התשובה דקה, אבל נכונה מאוד. כשההלכה אומרת שהאישה חייבת בכבוד בעלה, הכוונה לכבוד מעשי: לדאוג לצרכיו, להכין לו אוכל, לסדר את הבית, כל אותם מעשים שמפורטים בהלכה. וכשהבן נדרש להביא מים, זה בדיוק כבוד מעשי מן הסוג הזה, ובו כבוד האב קודם.

אבל כשהרמב"ם כותב שחכמים ציוו שאדם יכבד את אשתו יותר מגופו, הכוונה אינה בעיקר לכבוד פיזי. אין הכוונה שהבעל יהפוך לשוטף כלים במקומה. הכוונה לכבוד רגשי וערכי: שהוא יודע להעריך את מה שהיא עושה, להעריך את פועלה, לומר לה מילים טובות, להראות לה שהיא חשובה.

אלה שני סוגי כבוד שונים, ולכן אין סתירה. וכמה שווה הכבוד הזה לאישה? אי אפשר לקנות אותו בשום חנות. הוא שווה יותר מכל מתנה.

פרק ה💐 כבוד בפועל

16

🔍 להתבונן במעלותיה

כבוד מתחיל כשהבעל מתבונן במה שמיוחד באשתו ויודע לומר לה זאת.

אחרי ההגדרה עבר הרב לדוגמאות מעשיות. מה פירוש לכבד את האישה בפועל?

דבר ראשון, להתבונן במעלות שלה. מה מיוחד בה? אולי יש לה לב טוב. אולי אכפת לה מכל אחד. אולי היא מכינה אוכל טעים. אולי היא יודעת להקשיב לכל אחד. מי שמתבונן כך, מוצא הרבה מאוד.

דבר שני, לדעת להגיד לה את זה. לתת מחמאות טובות, כמו שצריך. לא מחמאה כללית שנאמרת מן השפה ולחוץ, אלא מילה שמראה שהוא באמת שם לב.

דבר שלישי, להקשיב. כשהיא מספרת סיפור, להקשיב באמת. לעזוב הכל ולהיות איתה. ועוד: לדבר איתה בנחת, כמו שכותב הרמב"ם שיהיה דיבורו עמה בנחת. לגלות חיבה. מדי פעם להביא לה הפתעה קטנה. כל אלה הם ביטויים של כבוד.

הרב סיפר שאסף את החומרים האלה וסידר אותם ככלי עזר לבעלים, כדי שאפשר יהיה לבחור כל יום מעשה אחד של כבוד ולקיים אותו.

הרעיון פשוט: כבוד אינו רגע חד פעמי ביום הנישואין או בחג. הוא הרגל יומיומי. מי שמקפיד בכל יום לעשות דבר אחד קטן שמראה לאשתו שהוא מעריך אותה, בונה לאט לאט בית שיש בו שמחה, ושיש בו גם את הברכה שהבטיחו חז"ל.

17

🎯 מחמאה שאינה הערה

מחמאה אמיתית נאמרת על דבר שהאישה טובה בו תמיד, ולא על דבר שחסר בו בדרך כלל.

כלל זהב במחמאות: לשבח דווקא את הדברים שהיא טובה בהם באמת, ולא דבר שבדרך כלל חסר.

נניח שבדרך כלל היא קמה מאוחר, והיום היא קמה מוקדם. הבעל אומר בהתלהבות: וואו, איך קמת היום מוקדם, כמה זה נפלא! מה קורה באותו רגע? היא לא שמחה. היא נעלבת. כי מה שהיא שמעה זה לא מחמאה. זו הערה: "בדרך כלל את לא קמה בזמן".

לכן צריך לשבח את מה שהיא עושה בקביעות, את מה שהיא טובה בו תמיד. כמה נעים לי שאת עושה כך וכך. כמה אני מעריך את מה שאת נותנת לבית בכל יום. זו מחמאה אמיתית.

ועוד כלל: כשהיא מספרת על קושי, לא למהר להציע פתרונות. יש מי שעונה מיד: את עייפה? לכי לישון. אבל היא לא ביקשה פתרון. היא יודעת בעצמה שאפשר ללכת לישון. היא רוצה שיבינו כמה קשה לה, כמה זה כואב לה. היא מצפה להרגיש שמישהו שותף לקושי שלה. להסכים שזה כואב – זה הכבוד.

18

💡 לא לבקש עשר פעמים

כשהבעל עושה מיד את מה שהאישה מבקשת, הוא מראה לה שדבריה חשובים.

דוגמה נוספת: כשהיא מבקשת ממנו משהו שהוא תפקידו, לעשות זאת בזריזות. להחליף נורה שנשרפה, להביא משהו מן החנות. קשה לה לעלות על סולם ולהחליף נורה. אם היא צריכה לבקש חמש פעמים ועשר פעמים, מה היא מרגישה? שהיא מדברת אל הקיר. שמה שהיא אומרת לא נחשב. וכשהוא עושה את זה באותו יום, הוא מראה לה בלי מילים שהיא חשובה.

וכן לזכור את התאריכים החשובים: את יום ההולדת שלה ואת יום הנישואין. יש מי שמכין לאשתו כוס שתייה בבוקר. כל אלה אינם מעשים שמטרתם להחליף אותה בעבודה. מטרתם להראות לה שהוא מעריך אותה ומחשיב אותה.

ובכל זאת אמר הרב: יכול להיות שגם צריך לעזור בפועל, לפי העניין. האישה קמה עם שחר, מכינה ארוחת בוקר, מבשלת, מנקה ומגהצת. אלה עבודות פיזיות קשות. מי שרואה כמה קשה לה, יעזור לה גם בידיים.

אבל ההגדרה ההלכתית של כבוד היא אחרת: לעשות מעשים שגורמים לה להרגיש שהיא חשובה, שמעריכים אותה ואת כל מה שהיא עושה. זה הכבוד שציוו עליו חכמים, ובזכותו שורה הברכה בבית.

19

🎁 מה שאין קונים בחנות

הכבוד שהאישה זקוקה לו אינו עולה כסף, אבל הוא שווה לה יותר מכל מתנה.

בסיכום הדברים אפשר לראות את הדרך שעשה השיעור. התחלנו במרים הנביאה, שלימדה כבר בילדותה שלבנות יש כוח עצום. ראינו במדרש שהכל מן האישה, ושהיהדות עצמה הולכת אחר האם, כי בה תלויה ההשפעה על הדורות. ומשם הגענו להלכה: שאדם יכבד את אשתו יותר מגופו, ושבזכות הכבוד הזה שורה בבית הברכה והעושר.

ואז התברר שהמילה "כבוד" אינה פשוטה כפי שהיא נראית. העולם הכללי מבין כבוד כמעמד: כסף, שלטון, תפקיד חשוב בחוץ. לכן הוא מכבד את האישה כשהיא נעשית כמו גבר. היהדות מבינה כבוד כהערכה: לראות את מה שהאישה היא ואת מה שהיא עושה, ולהעריך את זה באמת.

וכבוד כזה אינו תלוי בכסף. אי אפשר לקנות אותו בשום חנות. מילה טובה בזמן, הקשבה אמיתית, נורה שהוחלפה בלי שהיה צריך לבקש פעמיים, זיכרון של תאריך חשוב – כל אלה אינם עולים דבר. ובכל זאת הם שווים לאישה יותר מתכשיט יקר, כי הם אומרים לה את מה שכל אדם צריך לשמוע: את חשובה, ורואים אותך.

❤️ שירה לבורא עולם

היא הבינה שגם הנשים צריכות את השירה שלהן, שגם להן יש מה לומר לבורא עולם.

מתוך כרטיס 1 · מנהיגת הנשים

✦ בקיצור ✦

#כבוד האישה#שלום בית#מרים הנביאה#פמיניזם#הרמב"ם#מחמאות

📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה